מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל
הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִבּוֹרִים סָבִיב לָהּ מִגִּיבֹרֵי יִשְׂרָאֵל
כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת

חללימהירים
*

הָאִיש מִתְיַשֵּׁב לְאַט
עַל גֶּדֶר הַבֶּטוֹן. הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל וְהַשָׁחֹר
מְטַפֵּס וְיוֹשֵׁב לִימִינוֹ.

[…]

(צחי גולדברג)

בָּאוּ אֲנָשִׁים.
שָׁתוּ.
שָׁתְקוּ.
הָלְכוּ.

[…]

(אלכס בן-ארי)
*

גַּם בְּשִׂיא קְפִיצָתוֹ
אֵין הַחַרְגּוֹל
מְדַמֶּה שֶׁהוּא עָף.

[…]

(אלכס בן-ארי)

[001]
זה לא מניפסט על אהבה
הלואי שזה היה מניפסט על אהבה
צקלונות קרועים

[…]

(צוותחזוקה)
a few offices down
from mine someone
has your laugh

[…]

(נעה פרוינד)

על שירה פוליטית ישראל שנות 2000+

[…]

(אלעד בן-אברהם)