הָאִיש מִתְיַשֵּׁב לְאַט
עַל גֶּדֶר הַבֶּטוֹן. הַכֶּלֶב הַגָּדוֹל וְהַשָׁחֹר
מְטַפֵּס וְיוֹשֵׁב לִימִינוֹ.
מֵאֲחוֹרֵיהֶם, עַל הַמִּרְפֶּסֶת הַפְּתוּחָה, מַשְׁחִיז
צַיָּר צָעִיר אֶת מִכְּחוֹלוֹ.

חַכֶּה.   תֵּן
לִרְאוֹת.

עֶרֶב עִירוֹנִי דָּחוּף, רְחוֹב כִּמְעַט רָאשִׁי. רֹאשׁ
מַלְבִּין סָמוּךְ לְרֹאשׁ שָׁחֹר, שָׂעִיר וְחַד-אָזְנַיִם.
אָדָם עָיֵף נוֹעַד עִם הַשָּׁלִיחַ
לָשֶׁבֶת קְצָת בְּיַחַד וְלִשְׁתֹּק.

הַנֶּכְדָה הָלְכָה לִרְאוֹת. בֵּינְתַיִם מְחַכִּים לָהּ.
כְּשֶׁהִיא תַּחֲזֹר
הָאִישׁ יָקוּם לָלֶכֶת וְהָעִיר תִּסְגֹּר
אֶת כָּל הַמִּרְפָּסוֹת. צַיָּר צָעִיר כּוֹתֵב עַל בַּד,
שְׁקִיעָה זְרִיזָה
וְחֹשֶׁךְ.

אֲבָל שומע,
הנה חלון ההזדמנויות, שתוק!
צעקתי –

היה לנו צַיִד מוצלח,
אתה לא רוצה
לדעת

מכאן ואילך רצתי,
נראה לי דומה לאלים
מצד האי-היות

שמישהו ישמע
שמישהו ישמע ויעבור
בדיל כל אלה אם ישמע

כֵּיוָן שֶׁתָּכְפוּ הַצְּעָקוֹת בָּאוּלָם קַמְתִּי מִמְקוֹמִי וְהִסִּיתִי אֶת הַקָּהָל. כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק הַקָּהָל וְדַעְתּוֹ הָיְתָה נְתוּנָה לִי אָמַרְתִּי אֶת שֶׁהָיָה בְּדַעְתִּי לוֹמַר. כֵּיוָן שֶׁשָּׁתְקוּ שְׁמָעוּנִי. כֵּיוָן שֶׁאָמַרְתִּי אֶת שֶׁהָיָה בְּדַעְתִּי לוֹמַר וּשְׁמָעוּנִי בִּקַּשְׁתִּי לֵישֵׁב. כֵּיוָן שֶׁהֶאֱרַכְתִּי בִּדְבָרַי לֹא הִכִּירָנִי מְקוֹמִי. כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִכִּירָנִי מְקוֹמִי חִפַּשְׂתִּי לִי מָקוֹם אַחֵר. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שְׁכֵנִי שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ לִי מָקוֹם קָם וְהִצִּיעַ לִי אֶת מְקוֹמוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה בּכָךְ שְׁכֵנִי אַחֵר אָחַז בִּי לְהוֹשִׁיבֵנִי בִּמְקוֹמוֹ. כֵּיוָן שֶׁאָחַז בִּי נִשְׁמַטְתִּי מִמֶּנּוּ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַקָּהָל שֶׁאֵינִי מוֹצֵא לִי מָקוֹם נְטָלוּנִי וְהוֹשִׁיבוּנִי בְּרֹאשָׁם. כֵּיוָן שֶׁהִסִּיתִים פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ שֶׁאוֹסִיף לְהַסּוֹתָם. כֵּיוָן שֶׁאָמַרְתִּי דָּבָר וּשְׁמָעוּנִי בִּקְּשׁוּ שֶׁאוֹסִיף לְדַבֵּר. כֵּיוָן שֶׁלֹּא צָעֲקוּ לֹא הִסִּיתִים. כֵּיוָן שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי אֶת שֶׁהָיָה בְּדַעְתִּי לוֹמַר שָׁתַקְתִּי. כֵּיוָן שֶׁלֹּא נֶאֱמַר דָּבַר נָתְנוּ אֲחָדִים קוֹלָם בְּשִׁיר. כֵּיוָן שֶׁנָּתְנוּ קוֹלָם בְּשִׁיר קָמוּ אֲחֵרִים וְגָעֲרוּ בָּהֶם. כֵּיוָן שֶׁצָּעֲקוּ הִסִּיתִים. כֵּיוָן שֶׁבִּקְּשׁוּנִי לְהַסּוֹתָם לֹא גָּעֲרוּ בִּי. כֵּיוָן שֶׁלֹּא לְעַצְמָם נִתְכַּוְּנוּ נָתְנוּ בִּי עֵינָם לְרָעָה. כֵּיוָן שֶׁנָּתְנוּ בִּי עֵינָם לְרָעָה קַמְתִּי וְיָצָאתִי. כֵּיוָן שֶׁיָּצָאתִי הָיִיתִי לְבַדִּי. כֵּיוָן שֶׁהָיִיתִי לְבַדִּי נִזְכַּר לִי גּוּפִי. כֵּיוָן שֶׁנִּזְכַּר לִי גּוּפִי חַשְׁתִּי רָעָב. כֵּיוָן שֶׁהָיָה שְׁטָר בְּכִסִּי קָנִיתִי לִי מְזוֹנוֹת. כֵּיוָן שֶׁהָיוּ הַמְּזוֹנוֹת רַבִּים מִכֹּחַ אֲכִילָתוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד נָתַתִּי דַעְתִּי לַחֲלוֹק אוֹתָם עִם אַחֵר. כֵּיוָן שֶׁלֹּא רָצִיתִי לָשׁוּב אֶל הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָאתִי מִשָּׁם סַרְתִּי אֶל כּוֹתֵב הָאוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיוֹת. כֵּיוָן שֶׁלֹּא מְצָאתִיו בְּמִרְפַּסְתּוֹ הִקַּשְׁתִּי עַל דֶּלֶת חַדְרוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִקַּשְׁתִּי פָּתַח. כֵּיוָן שֶׁפָּתַח רָאָנִי. כֵּיוָן שֶׁרָאָנִי הִזְמִינָנִי לְהִכָּנֵס. כֵּיוָן שֶׁהֻזְמַנְתִּי נִכְנַסְתִּי. וְהַחֶדֶר הָיָה דַּל וְלָבָן וְרָבוּעַ וְתוֹכוֹ רָצוּף הֶסְבֵּרִים. מְאָרְחִי הִתְבּוֹנֵן בִּי וְשָׁאַל מַדּוּעַ בָּאתִי. אָמַרְתִּי לוֹ
שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ. כֵּיוָן שֶׁעָמַדְתִּי בִּקְּשָׁנִי לֵישֵׁב
וְיָשַׁבְתִּי
וְהִכִּירָנִי מְקוֹמִי.
כֵּיוָן שֶׁהִכִּירָנִי מְקוֹמִי עָמַד כּוֹתֵב הָאוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיוֹת וְיָצָא. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא לֹא רְאִיתִיו עוֹד.

נַגִּיד אַחַת – אַחַת מֵהֶן, שָׁכַחְתִי כְּבָר אֶת שְׁמָהּ – מְדַלֶּגֶת רִאשׁוֹנָה מִתּוֹךְ הַטֶּנְדֶּר שֶׁעָמַד פִּתְאוֹם עַל שְׂפַת הַמִּדְרָכָה. הַכָּרוֹז מוֹדִיעַ עַל שׁוּבָן שֶׁל הָאֲחָיוֹת לְבֵית נִסִּים: מִכָּאן שֶׁהֵן הָיוּ כָּאן בֶּעָבָר; מִכָּאן שֶהֵן יַצְאוּ מִכָּאן. אִם אֶתְבּוֹנֵן סְבִיבִי וַדַּאי אַבְחִין בְּנַדְנֵדָה תְּלוּיָה וּבְאֲנָשִׁים (תְּמוּנוֹת מְבִיכוֹת, זִכְרוֹנוֹת מְאוּסִים. אֲנִי כּוֹתֵב אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיוֹת לְמִחְיָתִי), כֻּלָּם אוֹרְחִים קְבוּעִים כָּאן בַּמִּרְפֶּסֶת הַפְּתוּחָה.
הָרִאשׁוֹנָה שֶׁזִּנְּקָה אֶל בֵּין זְרוֹעוֹתַי, מְטִיחָה אֶת רֹאשִׁי לְאָחוֹר בְּחִבּוּקַהּ הָאַלִּים, הָיְתָה בְּעֶצֶם גֶּבֶר: שְׁחַרְחַר כַּזֶּה, עָדִין בְּגוּפוֹ וְצָעִיר וְיָפֶה כְּאַחַת מֵהֶן, אֲבָל עָטוּר זָקָן. מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיו קֹדֶם לָכֵן, אַךְ הוּא רִאשׁוֹן בָּקַע מִתּוֹךְ הַטֶּנְדֶּר לְאַחַר שֶׁהַכָּרוֹז הוֹדִיעַ עַל שׁוּבָן. מֵעֵבֶר לִכְתֵפוֹ רָאִיתִי אֲחָיוֹת שֶׁל מַמָּשׁ, עַלִּיזוֹת, שְׁחוּמוֹת, מְקַפְּצוֹת חֲשׂוּפוֹת כְּתֵפַיִם בֵּין שְׁאַר הַנּוֹכְחִים, מַשְׁפִּיעוֹת אוֹר, מְעוֹרֵרוֹת דְּבָרִים בְּמַגָּעָן. אִם לֹא הָיָה מַכִּיר בְּטָעוּתוֹ וּמְדַלֵּג אֶל זְרוֹעוֹת הַצְּהֻבָּה שֶׁלִּשְׂמֹאלִי, הָיִיתִי דוֹחֲפוֹ מִמֶּנִּי.
כָּעֵת אֲנִי פָּנוּי לְקַבֵּל אוֹתָהּ, וּפַעֲמַיִם כְּבָר עַבְרָה אֶצְלִי אָחוֹת אַחֶרֶת (בִּשְׁתֵּי הַפְּעַמִים, דוֹמַנִּי, הָיְתָה זוֹ אוֹתָה הָאָחוֹת הָאַחֶרֶת). זְמַן רַב יַעֲבוֹר (מִשֶּׁהוּ שׁוֹפֵך קָפֶה שָׁחֹר עַל הַשֻׁלְחָן שֶׁהָיָה חַלּוֹן) לִפְנֵי שֶׁתִּצְנַח לְבַסּוֹף עַל בִּרְכַּי מִתְנַשֶּׁפֶת וְתַצְמִיד אֶת שְׂפָתֶיהָ לְשֶׁלִי, וְהַשְׁפֲּעָתָן עַל מַהֲלַךְ הַזְּמַן עוֹד לֹא נִכֶּרֶת.
אָז לִטַּפְתִּי בְּכָף גְּדוֹלָה וּקְמוּרָה אֶת חֶלְקַת זְרוֹעָהּ, כְּרֹחַב כָּף יָד קְטָנָה יוֹתֵר מִקְצֵה הַגּוּפִיָּה הַצִּבְעוֹנִית. לֹא מַמָּש לִטּוּף, וַדַּאי לֹא אֲחִיזָה: הוּא הַדָּבָר – הֵנַחְתִי אֶת יָדִי בָּעֲדִינוּת עַל חֶלְקַת זְרוֹעָהּ.
בְּהִנַּתֵּק פִּיּוֹתֶינוּ עֵינֶיהָ מְאַשְׁרוֹת, שְׁחֹרוֹת וּמְסוּרוֹת, אֲבָל הַבֲּעָתָן אוֹמֶרֶת תְּזוּזָה. אֲנִי שׁוֹאֵל: ”כְּבָר?“ וּמוֹסִיף: ”חֲבָל“. הַחֲבָל בְּנִימָתוֹ לֹא מֵפִיג אֶת רָשְׁמוֹ שֶׁל הַכְּבָר, וּתְנוּעַת הַיָּד הַקְּלוּשָׁה שֶׁמְלַוָּה אֶת שְׁנֵיהֶם מַסְגִּירָה בְּוַדַּאי אֶת יֵאוּשִׁי. בְּיֵאוּשִׁי אֲנִי נָכוֹן גַּם לָזֶה. הִיא נֶהְדֶּפֶת לְאָחוֹר; עָלֶיהָ לְמַהֵר: עוֹד הָעֶרֶב עָלֶיהָ לְהַשְׁלִים פְּרוֹיֶקְט שֶׁל אֶלֶף צֵרוּפִים נוֹשְׂאֵי מַשְׁמָעוּת לָאוֹתִיּוֹת תסלם בּשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת, וּמָחָר לֹא תִּהְיֶה כָּאן יוֹתֵר.